המלחמה בעזה הגיעה בעיתוי לא טוב עבור ארה״ב, יתרה מכך, היא מעכבת אותה מהצלת אחת השותפויות המסחריות החשובות ביותר שלה עם ערב הסעודית. איך קרה שישראל, מדינה קטנה במזרח התיכון מפריעה לבת בריתה להשיג את האינטרס המסחרי החשוב שלה, זה שאמור להגן על הכלכלה של המעצמה?
בשנים האחרונות ישנו מרוץ של גוש כלכלי חדש, עליו אני כותבת כבר משנה שעברה, ה-BRICS.
הגוש הזה, שהתחיל בחמש מדינות בעלות אינטרסים כלכליים הפך אט אט לגוש גיאופוליטי שמייצר סדר עולמי חדש.
הגוש התעצם ככל שמדינות המערב הטילו יותר עיצומים על חלק מהמדינות החברות בו. למעשה, הסנקציות שימשו כקטליזטור לבניית רשת מסחרית אלטרנטיבית המובלת על ידי סין ורוסיה ששמות ידן על אוצרות טבע כמו אורניום, זהב ונפט ביבשות השונות, מסכנות את הדולר האמריקאי ומסמנות שהן גם מוכנות להוביל את העולם במקום ארה״ב.
ב-1.1.2024 למדינות ה-BRICS (להרחבה בנושא) הצטרפה איראן והרחיבה את שיתוף הפעולה המסחרי שלה עם סין ורוסיה. איראן כידוע, הייתה בקשרים מסחריים עם ישראל עד שב-1979 התבצעה הפיכה צבאית ולשלטון עלה אייתוללה ח׳ומייני. הוא ראה בישראל זרוע אמריקאית במזרח התיכון ומדינה שאינה שייכת לאזור.
לח׳ומייני הייתה מטרה, להיות המעצמה השלטת במזרח התיכון. אלא שישראל הפריעה לו בדרך, בגלל הגיבוי האמריקאי שהיא מקבלת, הנשק המתקדם שברשותה כמו גם טכנולוגיה פורצת דרך ונשק גרעיני (לפי מקורות זרים).
איראן החלה לפעול להשגת המטרה עם תוכנית סדורה להחלשת ישראל והשגת נשק גרעיני שיעזור לה להשיג עליונות צבאית אזורית. החלה לחמש ארגוני טרור כמו חיזבאללה ובהמשך חמאס, הח׳ותים ועוד שלוחות הפזורות מסביב לישראל. פעלה ועודנה פועלת להכשירם צבאית ומודיעינית, ואפילו לתמוך בהם כלכלית על אף שמצב הכלכלה שלה לא מזהיר. כך, מובלים אזרחי ישראל ואזרחי השכנות לסבבי אלימות מפעם לפעם.
ה-7 לאוקטובר היה אירוע מפתיע בעוצמת הרוע והאלימות שחווינו, ישראל עברה את האירוע הטראומתי ביותר שלה מאז השואה. ותגובת ישראל החלה חזקה ומשמעותית ממה שציפו לה באיראן, בחמאס ובחיזבאללה, אלו הבינו שישראל רוצה לרדוף אותם ולהשמידם.
בעיניי איראן, אם זו תגובת ישראל, פרויקט הגרעין שלה עלול להיות בסכנה ולכן עליה להפעיל את שלוחותיה (עיראק, חות׳ים, חיזבאללה) כדי לייצר דיכוי בישראל, כך שרוח הקרב שדבקה בה תדעך עד שתחזור בה מרעיון ההשמדה ובמקביל תוכל איראן גם להסיט את תשומת הלב מהפיתוח הגרעיני ישירות לעזה.
האינטרס האמריקאי
ככל שהמלחמה בעזה ממשיכה, אזרחי מדינות ערב שמסביב מתחילים להתקומם. ארה״ב שחשבה כי השליט במדינה הערבית יכול לשלוט בעמו הבינה כי הדבר אינו נכון, במידה והעם יתקומם יש סיכון מיידי לשלטון וכך גם ליציבות האזור.
ערב הסעודית היא אחת המדינות החוששות לשלטונן ובד בבד חוששות מהאיום האיראני. המדינה הערבית העשירה ביותר, ראתה את חולשתה של ארה״ב והחליטה לפתח יחסים מקבילים עם המעצמות האחרות כדי לשמור על האינטרס הלאומי שלה. השנה הצטרפה אף היא לברית ה- BRICS וחתמה עם סין על הסכם מסחר בנפט ביוהאן בניגוד להסכם שיש לה עם ארה״ב לפיו היא מתחייבת לסחור בנפט רק בדולר האמריקאי ובתמורה היא תקבל מעטפת ביטחונית.
התקרבותה של ערב הסעודית לסין מסכנת את כלכלת ארה״ב. ערך הדולר האמריקאי מוצב בסכנה משום השענות ארה״ב על המסחר הדולרי בנפט כדי להדפיס דולרים שאינם צמודים לזהב כבעבר, אגרות החוב שלה יפחתו וגם תעשיית הנשק האמריקאית יכולה להיפגע משמעותית כשיצוא הנשק רק לערב הסעודית מהווה 10% מיצוא הנשק של ארה״ב.
כעת, ארה״ב נלחמת על ביתה, היא מנסה לשמור על אחיזתה האיתנה במזרח התיכון, ולזה היא מוכנה לעשות צעדים משמעותיים לקראת ערב הסעודית כדי לייצב את כלכלתה. ארה״ב הסכימה למכור לערב הסעודית נשק, לתת לה מעטפת ביטחונית כבעבר ולספק לה את הנדרש לפתרון גרעיני עם תנאי קטן של הסכם שלום עם ישראל. זו האחרונה הסכימה לדרישה אך הוסיפה תנאי שהוא הכרחי בעיניה לשמירה על יציבותה ויציבות האזור, פתרון של שתי מדינות לשני עמים.
בזמן שמו״מ שכזה מתרחש, ישראל נמצאת בדיסוננס. מחד, היא מבינה שהיא חייבת לסייע לארה״ב לשמור על עוצמתה הכלכלית ומודדת את צעדיה יחד עם בת בריתה ומאידך, היא יודעת שאם לא תשמיד את האיום אחרי אירוע כל כך קשה קיומה מוטל בספק, ישראל בקרב הישרדותי, היא נלחמת על הבית.
ההשפעה על ישראל
לחץ מופעל על ארה״ב מצד מצרים, ירדן וערב הסעודית שמבינות שחייבים לעצור את ישראל מהרחבת הלחימה בעזה, בטח שמהכניסה לרפיח אחרת האזרחים יתקוממו והם נמצאים בסכנה.
על אף שישראל משהה את פעולותיה לא פעם ובוחרת בפעולות מדודות יותר כדי לשמור גם על האינטרס האמריקאי היא יודעת שהיא לא יכולה לעצור את הלחימה, אסור לה להקריב את ביתה עבור המדינות האחרות.
העמידה הנחושה מול הלחצים הרבים שמסביב לא מותיר ברירה בידי ארה״ב ושאר מדינות האזור הבוחרות לפעול בדרכים שונות כדי לערער את יציבותה הפוליטית של ישראל, שהרי ישראל היא דמוקרטיה, יהיו בחירות ויעלה מנהיג חדש אך שיטת המשטר לא תשתנה. מצרים הצטרפה לתביעה בהאג, הוצאו צווים כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון בניסיון להפחידם מהמשך הלחימה, ההפגנות בישראל כנגד הממשלה רק מתעצמות ואפילו בחר נשיא ארה״ב, בצעד חריג, לדבר לאזרחי ישראל בערב שישי ולהציג את העסקה מול חמאס במקום ראש ממשלת ישראל.
איך יוצאים מהפלונטר?
ארבעה משברים עיקריים באזורינו נוצרו בגלל איראן. מתקפת ה-7 באוקטובר, המשבר בים האדום שגרם לפגיעה של כ-40% בהכנסות של מצרים, נזק ישיר על המסחר הבינלאומי ועליית מחירים, הקונפליקט בין ישראל לחיזבאללה והמליציות באיראן וסוריה שתוקפות את בסיסי ארה״ב.
מלחמה פורצת כדי להשיג מטרות מדיניות בדרכים צבאיות לאחר שלא הושגו בדרכים דיפלומטיות. לכן, כדי לסיים את הלחימה, צריך שהאינטרסים של המדינות יתכנסו על ידי הסרת האיום האיראני.
אי אפשר שלא לתהות מה נכון כעת. האם נכון יותר לעצור את הלחימה כי יהיו עוד סבבים כמו תמיד אבל לפחות נוכל להשיג יציבות אזורית וכלכלת ארה״ב תצא מסכנה? או שנכון להמשיך בלחימה כי השרדותה של ישראל על כף המאזניים ואין לנו ארץ אחרת? וכמובן, השאלה הכי חשובה, מה תעשה איראן בזמן הזה?
דיקלה שרעבי
להזמנת הרצאה צרו קשר