ההשוואה בין פעם להיות, איך התפתחו שני התחומים שבלעדיהם המסחר לא קיים, גם בשינוע הסחורה וגם בדרך התשלום.
בטיול האחרון שלי לצפון, ישנתי במלון רות בצפת. אתחיל ואומר שלא באתי להמליץ עליו, אלא לספר איך מצאתי עצמי קשורה להיסטוריה המרתקת שלו.
מלון רות היה מראשיתו מקום עצירה ללינה ואוכל עבור הסוחרים שהובילו מרכולתם מנמל עכו לשוק בדמשק בכדי שיוכלו למכור אותה ללקוחות הפזורים במקומות השונים.
כשמסיירים במלון, ניתן למצוא הסברים על המבנים השונים. וכך בדרכי לחדר האוכל נתקלתי בשלט שבתמונה, הוא הסב את תשומת לבי ולא יכולתי שלא להפליג עם הדמיון בהשוואה בין המסחר דאז והמסחר היום.
למעשה, באותו הזמן, כאשר מישהו רצה למכור את סחורתו, היה עליו להעדר מביתו במשך ימים ואף יותר לדאוג לשינוע, לגביית הכספים, לשיווק העסק שלו והכל תוך כדי תנועה פיסית, גם בזמנים וגם בתנאי מזג אוויר שלא היו נוחים.
ואילו היום, כל אדם, מכל נקודה בעולם יכול לקנות מכל סוחר בנקודה אחרת (קרובה או רחוקה) בלחיצת כפתור ולפעמים גם זה לא נדרש.
אני עוסקת כבר שנים רבות בשני התחומים שבלעדיהם המסחר לא קיים, גם בשינוע הסחורה וגם בדרך התשלום.
אני מאמינה שכמו הרוכלים גם אנשי המקצוע צריכים ללכת ברגל את המסלול הארוך, להתמודד בלי חשש עם האתגרים שהדרך תציב בפניהם ולפרק בעיה אחר בעיה בדרך להצלחה, בדרך להגעה לכל לקוח בכל מקום בעולם.
ואחרי שעושים את הדרך הארוכה, הדרכים הבאות יהיו קצרות וממוקדות יותר, כבר נצפה את הבעיות מעבר לפינה ונדע להתמודד נכון עם אלו שעדיין יכולות להפתיע אותנו.
אם ייצא לכם לבקר במלון רות, עברו בין המבנים ונסו להרגיש, להעריך ולחוש את האנשים שעברו שם בדרכם להצלחה.
פיסת היסטוריה מרתקת.
דיקלה שרעבי
מומחית למסחר בינלאומי, לוגיסטיקה וסליקה
Dmelio