האם דווקא הגישה הפייסנית של טראמפ מובילה למלחמה חדשה?
- Dikla Sharabi
- 30 באפר׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
האם מלחמה בין הודו לפקיסטן היא מהלך מתוכנן? יכול להיות שהיא קשורה למלחמת הסחר בין סין לארה״ב?
🔹מסחר בינלאומי וגיאופוליטיקה – מסחר בינלאומי ככלי למלחמה ושלום🔹
מאז נכנס טראמפ לתפקידו מלחמת הסחר עברה כמה שלבים. יותר מיסים, פחות מיסים ובעיקר יותר הפסדים כלכליים לסין ישירות מהמיסוי, מבריחת יצרנים משטחה והפסדים על השקעותיה במדינות רבות כדי לעקוף את המיסוי מהקדנציה הראשונה.
סין, שלאורך השנים טוותה רשת מסועפת בעולם בזכות פרויקט החגורה והדרך (למי שלא מכיר מזמינה לקרוא אצלי באתר את המאמרים השונים), לא תוותר כל כך הר במלחמה הזו. ובזמן שהתקשורת מדווחת שהמנהיג הזה התקשר או לא למנהיג השני, הסינים פועלים בכיוונים שונים כדי לבלום את הממשל האמריקאי מפגיעה בכלכלה הסינית ומהחזון להחזיר את ארה״ב למעמדה כמעצמת על עולמית.
טראמפ, טרם כניסתו לתפקיד ובמיוחד בתחילת דרכו, לא הפסיק לאיים במלחמות, מנגד בהשבעתו אמר שייזכר כזה שהביא שלום עולמי וחשוב להקשיב לכל המילים שנאמרו.
כפי שאנו רואים, במלחמת רוסיה אוקראינה, טראמפ לא מוכן להתערב ומאלץ את אוקראינה להגיע להפסקת אש, זה לא משנה שגם פוטין רוצה בזה ושאוקראינה ואירופה מתנגדות, מזכירה, הכל אינטרסים של השחקנים הגדולים באמת.

♦️גם באיראן, היו הרבה איומים ונראה שטראמפ מנסה להשיג הסכם, אלא שפה, כמו שאמרתי מאוקטובר 2023, לא משנה מה יהיה בשיחות, את הגרעין האיראני ישראל תשמיד (אם תרצו שארחיב מדוע אני כל כך בטוחה שתהיה תקיפה באיראן אעשה זאת בפוסט אחר או בשיחה).
מה הקשר בין הודו, פקיסטן, ארה״ב וסין?
הודו ופקיסטן הן שתי מדינות גרעיניות שכנות שנמצאות במאבק על טריטוריה שנים רבות ונמצאות עם גישה לים.
הודו היא מדינה דמוקרטית שרק לאחר 11/9 החליט הממשל האמריקאי שעליו לחזק את היחסים איתה אך לא עשה זאת נכון.
הודו בעלת אינטרסים זהים של מלחמה בטרור האיסלמי וממוקמת בשטח מאוד אסטרטגי עבור ארה״ב בצמידות לסין והאוקיאנוס ההודי (שגם בו יש התרחשויות גיאופוליטיות).
טרם נכנס טראמפ לתפקידו הודיע שיבקר בהודו, ונוכחות הודו בשורה הראשונה בטקס ההשבעה סוקרה ללא הרף כדי להמחיש את החשיבות שמקנה הממשל למדינה.
פקיסטן, בעלת קשרים חזקים עם סין, זו מחמשת אותה ומשקיעה בה כחלק נתיב הסחר בדרך המשי החדשה.
לפקיסטן גישה דרך הים למרכז אסיה, בדרך זו מפחיתה סין את התלות בהעברת סחורה בדרכים שהודו שולטת עליהן.
בין הודו לסין יש יחסי מסחר שעלו באלפי אחוזים בשנים האחרונות, יש יבוא ויצוא שוטף בין המדינות, חברות סיניות רבות השקיעו בייצור בהודו גם עבור השוק ההודי עצמו ופתחו מאות אלפי מקומות עבודה חדשים.
אם כך למה מלחמה?
ובכן, בעוד טראמפ מצליח לשדר אווירה פייסנית ונגד מלחמות, הוא עסוק בניהול הכלכלה האמריקאית ומלחמת הסחר מול סין.
לסין זו נראית הזדמנות מעולה למלחמה חדשה, כזו שתסיח את דעתו מהעימות הישיר מול סין.
כמה סיבות:
- מדובר בשתי מדינות גרעיניות שהממשל בטוח לא ירצה שינסו את הנשק בקדנציה שלו (זוכרים מה הוא אמר בהשבעה שלו?)
- הרבה מהייצור הסיני עובר להודו המתחרה, האם מלחמה שכזו עם פוטנציאל גרעיני תבריח את החברות שרוצות לייצר בהודו ואולי אפילו תשאיר אותן בסין?
- את המלחמה תוכל סין לעצור כי היא יודעת לרסן את פקיסטן שנתמכת בה, האם זה יתרום לחיזוק מעמדה של סין במשחק העולמי?
דיקלה שרעבי
מומחית למסחר בינלאומי
ליצירת קשר, שיתופי פעולה, ייעוץ והרצאות




