רכבת הסחורות מסין לטהרן.
- Dikla Sharabi
- 29 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
איך קשורה המלחמה באיראן למסחר בינלאומי?
דיקלה שרעבי |. מסחר בינלאומי וגיאופוליטיקה
ב-10 למאי השנה, ממש לפני פחות מחודשיים, יצאה נסיעת רכבת הסחורות הראשונה מסין לטהרן. היא הגיעה לטהרן ב24.5 השנה, ואתם בטח תוהים מדוע אני מציינת את התאריכים?
ובכן, הרכבת קיצרה את זמני השינוע בין המדינות בכ-50%, מ-30 ימים בממוצע ל-15 ימים. במקום לשנע בים המעבר היה יבשתי, ישיר ויעל יותר. אם לפשט, קיצור זמני האספקה משמעותו הגעה מהירה יותר לצרכן והוזלת העליות.
הרכבת שעוברת בעוד מדינות באסיה, היא חלק מפרויקט החגורה והדרך הסיני. איראן שמשמשת כצומת חשובה ביבשת, כשהשלב הבא שמתוכנן הוא בניית החלק הנוסף שיקשר בין איראן לאירופה, קרי בין השוק הסיני לשוק האירופאי. בדרך זו סין תוכל להמנע מהעברת סחורות דרך מצר הורמוז, תעלת סואץ או כל קרבה לים האדום שידע הרבה בעיות בשנים האחרונות ושהשפיעו ישירות על שינוע הסחורות העולמי ביצירת מחסורים והעלאת מחירים. ואם לא די בכך, העברת הסחורות בין איראן לסין לא תהיה תחת עינה הפקוחה של ארה״ב, השולטת בתנועות הימיות.
לרכבת הזו יש עוד משמעויות כלכליות חשובות, כאלו המשפיעות גם על הדולר האמריקאי, הכלכלה האמריקאית ומכאן על הכלכלה המערבית.
סין השקיעה כסף רב בהקמתו של הקו ואיראן לוותה מקרן הפרויקט כסף כדי לממן את העלויות הגבוהות בצד שלה. סין כבר מזמן מתחרה ישירה בארה״ב בשוק ההלוואות הגלובלי, ובמקום שארה״ב תרוויח מהלוואות הנתנות למדינות השונות, סין מרוויחה.
בנוסף, את ההלוואה איראן מחזירה לסין כנפט במחיר מוזל מאוד וכך סין, צרכנית אנרגיה ענקית של איראן יכולה לשמור על מחירי ייצור זולים אצלה במדינה.
כמו שציינתי, הרכבת מאפשרת העברת סחורה ללא פיקוח אמריקאי, ולכן גם מסייעת בביצוע עסקאות בין סין לאיראן ביואן הסיני במקום הדולר האמריקאי.
כל אלו משפיעים ישירות בפגיעה בחוזקו של הדולר האמריקאי ומסייעים להתעצמותו של הגוש המזרחי ושל סין עצמה.
איך המלחמה קשורה לרכבת?
יש שיאמרו כי היציאה למלחמה קרתה בגלל חניכת קו הרכבת שחזק את הקשרים בין המדינות, אני סבורה שייתכן וזה השפיע על העיתוי אך הסיבה ליציאה למלחמה הייתה אחרת, כפי שכתבתי על כך כבר באוקטובר 2023.
אבל, אם נשים לב לחלק מהמטרות שהותקו נגלה שישראל תקפה גם מאגרי נפט איראנים, שהעלו בצורה ישירה את מחירי הנפט בסין.
ואם לא די בכך, ישראל פגעה במחסני ומפעלי מתנול איראנים. המתנול הוא הנוזל חשוב לתעשיית הפלסטיק וסין כצרכנית עיקרית של הנוזל מאיראן, נפגעה בצורה של העלאת מחירים שהשפיעו על מחירי ייצור הפלסטיק במדינה. זה מצטרף למחסור נוסף של חומרי גלם לתעשייה, המגיעים מארה״ב בעקבותיהם ישנם מפעלים סינים בסכנת סגירה.
האם אנו נראה תגובה סינית?
אחרי המלחמה טראמפ נשאל מדוע הוא מאפשר לאיראן למכור נפט לסין, זה ענה ״כדי שהיא תוכל לבנות את עצמה מחדש היא זקוקה לכסף״.
עוד נשאל, מדוע לא הפילו את השלטון, והוא ענה כי הם לא רוצים לייצר כאוס במדינה בשלטון שיגיע אחרי.
הסברים המניחים את הדעת, אבל בואו נסתכל על עוד זווית.
אם השלטון באיראן ייפול, ישנה אלטרנטיבה שלטונית מתונה, יוכל לחזור אליו יורש העצר האיראני הנמצא בגולה. איראן תוכל לחזור להיות מערבית יותר וכתוצאה מכך כל מה שכתבתי עד כה, יעברו לפיקוח אמריקאי וזה ישפיע לחיוב על הכלכלה האמריקאית והמערבית, יחזק את ארה״ב ויחליש את סין.
אם כך, מדוע ארה״ב לא דוחפת להפלת השלטון האיראני?
ייתכן וזה משום שארה״ב מבינה שצעד כזה עלול לפגוע בעוצמה חזקה מדי בסין. מה שיגרום לסין להגיב ולמשוך אחריה את בנות בריתה כמו פקיסטן, איראן וצפון קוריאה למלחמה אמיתית, לא מלחמת סחר, בין המזרח למערב.
מלחמה שכזו יכולה להגיע גם למלחמה גרעינית, אך אין חובה לכך כמובן.
אני חושבת שארה״ב עצרה את המלחמה בין ישראל לאיראן כדי שסין תוכל להתאושש מהפגיעה הכלכלית וכדי לא להחריף אותה מעבר לנזקים שנגרמו. בזמן זה, ארה״ב תחשב את הצעדים הבאים ותתכנן השתלטות על איראן שנראית כנכס אסטרטגי חשוב מאוד למעצמה המערבית.
אלא שבזמן שארה״ב חושבת ומתכננת קורה משהו מאוד מוזר שאולי צריך להרים דגלים אדומים במדינות המערב. שבוע שעבר הודיע מנהיג סין ומנהיג רוסיה שלא ייסעו לוועידת ה-BRICS שתערך ב-6-7 ליולי בברזיל הרחוקה, אותה ועידה שעוסקת בדה-דולריזציה. לעומתן הודו, בת בריתן המוצהרת של ארה״ב וישראל וזו שיצאה והודיעה כי אם פקיסטן תלחם בישראל היא תלחם לצד ישראל, כן תהיה בברזיל הרחוקה.
מה לדעתכם קורה פה?
האם אלו רוחות מלחמה או שאולי הסכמי סחר שיובילו להסכמי שלום?
דיקלה שרעבי
